החלטה בתיק בש"פ 7375/13

1.       בפני בקשה שנייה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) להורות על הארכת מעצרם של המשיבים 9-7 ב-150 ימים נוספים החל מיום 9.11.2013 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 20623-11-12 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

רקע והליכים קודמים

2.       כנגד המשיבים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 12.11.2012 בגין פרשיה סבוכה של פעילות בארגון פשיעה ועבירות אלימות חמורות שנעברו לכאורה על ידי המשיבים במסגרת פעילותם בארגון. הבקשה להארכת המעצר התייחסה מלכתחילה לכלל הנאשמים בתיק. ששת המשיבים הראשונים  הסכימו להארכת מעצריהם (ובהתאם להסכמות אלה כך הוריתי בהחלטות שנתתי ביום 31.10.2013 וביום 1.11.2013). וכך נותרו להכרעה הבקשות שהתייחסו למשיבים 9-7 (שיכונו מעתה יחד המשיבים).

3.        לצורך ההחלטה דנן אתייחס בקצרה אך לסעיפי האישום הנוגעים למשיבים שבפני. על-פי המתואר באישום הרביעי, המיוחס בין היתר גם למשיב 7, עובר ליום 7.6.2011, קשרו המשיבים 2, 4 ו-7 וכן אדם נוסף בשם בוריס לרצוח את יוני שבתייב (להלן: יוני) על רקע השתייכותו וחשיבותו לחבורה יריבה לארגון. הקושרים ארבו ליוני מחוץ לדירתו וכאשר הבחינו בו, ניגש לעברו בוריס וירה בגבו שלוש יריות. יוני נפל ארצה ובהמשך הצליח להימלט. על פי המתואר באישום השביעי, המיוחס בין היתר למשיב 8, המשיבים 1, 3, 5 6 ו-8 קשרו קשר עם יתר חברי הארגון לסחוט ולאיים על אלירן חג'ג' (להלן: אלירן) המשתייך לחבורה היריבה. במסגרת הקשר האמור איימו אותם נאשמים על אלירן מספר פעמים, תוך שימוש באלימות ובהפחדה. על פי המתואר באישום התשיעי, המיוחס בין היתר למשיבים 8 ו-9, במהלך השנים 2012-2008 ועד למעצרם ניהלו המשיבים 1, 5, 8 ו-9 עסק למתן הלוואות בריבית בהיקף של למעלה ממיליון שקלים, במסגרת ארגון הפשיעה. משיבים 1, 5, 8 ו-9 לא דיווחו על עיסוק זה לרשויות המס וכן לא דיווחו על הכנסותיהם, תוך שהם פועלים במטרה להשתמט מתשלום בגין הכנסות אלו ותוך כוונה להסתיר מידע מרשויות המס ומהרשות לאיסור הלבנת הון. על פי המתואר באישומים העשירי והאחד-עשר, המיוחסים למשיב 9 (ולמשיב 1), בשנת 2008 הלווה המשיב 9 כספים בריבית גבוהה. במסגרת עיסוק זה עמד המשיב 9 על החזרת חובותיהם של הלווים אליו, תוך שימוש באיומים.

4.       למשיב 7 מיוחסות בכתב האישום העבירות הבאות, כולן בצירוף סעיף 3 לחוק ארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (להלן: חוק ארגוני פשיעה)): קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון לרצח (לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין); נשיאת נשק (לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין); פציעה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 344 וסעיפים 355(א)(1) ו-335(א)(2) לחוק העונשין); שיבוש הליכי משפט (לפי סעיף 244 לחוק העונשין).

5.       למשיב 8 מיוחסות בכתב האישום העבירות הבאות, כולן בצירוף סעיף 3 לחוק ארגוני פשיעה: קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין); סחיטה בכוח (לפי סעיף 427(א) לחוק העונשין); סחיטה באיומים (לפי סעיף 428 לחוק העונשין); חבלה בכוונה מחמירה (לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין); החזקת סכין (לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין); מרמה, ערמה, ותחבולה (שלוש עבירות) (לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה)), מרמה ערמה ותחבולה (ריבוי עבירות) (לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף)). בנוסף לכך, מיוחסות לו העבירות הבאות: אי ניהול פנקסי חשבונות (עבירה לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה וסעיף 117(א)(7) לחוק מס ערך מוסף); אי הוצאת חשבוניות מס (ריבוי עבירות) (לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מס ערך מוסף); וכן: אי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ (ריבוי עבירות) (לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף) .

6.       למשיב 9 מיוחסות בכתב האישום העבירות הבאות, כולן בצירוף סעיף 3 לחוק ארגוני פשיעה: הלבנת הון (לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000); קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין); סחיטה בכוח (לפי סעיף 427(א) לחוק העונשין); סחיטה באיומים (שתי עבירות) (לפי סעיף 428 לחוק העונשין); מרמה, ערמה ותחבולה (חמש עבירות) (לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה); מרמה ערמה ותחבולה (ריבוי עבירות) (לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף). בנוסף לכך, מיוחסות לו העבירות הבאות: אי ניהול פנקסי חשבונות (לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה ולפי סעיף 117(א)(7) לחוק מס ערך מוסף); אי הוצאת חשבוניות מס (ריבוי עבירות) (לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מס ערך מוסף); וכן: אי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ (ריבוי עבירות) (לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף).

7.        עם הגשת כתב האישום בפרשה זו הוגשה בקשה לעצור את כלל הנאשמים, והמשיבים בכללם, עד לתום ההליכים נגדם (מ"ת 20686-11-12). בבקשה נטען כי כנגד המשיבים קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם, ובהן עדותו של עד המדינה ועדויות רבות נוספות, הקלטות מרכב המשמש את ארגון הפשיעה, האזנות סתר לגורמים בארגון, מחברת ורשימות של לווים וחובות ועוד. כמו כן, נטען כי מעשיהם של הנאשמים, שביצעו לכאורה עבירות אלימות חמורות, מעידים כי הם מהווים סכנה לציבור ולחברי החבורה היריבה בפרט. בכל הנוגע למסוכנות, נטען כי זו נלמדת גם מעצם ההשתייכות לארגון פשע שיטתי והיררכי שלו זרועות מבצעיות וכלכליות. כן הצביעה המדינה על עברם הפלילי של הנאשמים. יצוין בהקשר זה כי למשיבים 7 ו-8 שבפני יש עבר פלילי, אך לא למשיב 9.

8.        ביום 21.3.13 קיבל בית המשפט קמא את בקשת המדינה והורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים (השופט נ' אבו טהה). בית המשפט קמא קבע כי הונחה תשתית ראייתית לכאורית, המתבססת בעיקרה על הודעותיו של עד המדינה ועל מגוון של ראיות סיוע - הן בכל הנוגע לקיומו של "ארגון פשיעה" והן בכל הנוגע להוכחת אשמתם של המשיבים בעבירות המיוחסות להם. באשר לעילת מעצר, ציין בית המשפט, כי לא הייתה מחלוקת בדבר קיומה.

9.        המשיבים 8 ו-9 עררו על ההחלטה לעוצרם עד תום ההליכים. ביום 23.4.2013 דחה בית משפט זה (בש"פ 2515/13, 2597/13, השופט צ' זילברטל) את שני העררים וקבע כי לפחות באותה עת לא עלה בידי העוררים לשכנע בכך שיש לשחררם לחלופת מעצר. בהקשר זה, נקבע שאמנם חלקם של המשיבים 8 ו-9 במעשים המתוארים במסגרת כתב האישום קטן יחסית, וכן שהם שונים מן האחרים בכל הנוגע לעברם הפלילי (משיב 9 אינו בעל עבר פלילי כלל ולמשיב 8 יש עבר פלילי הכולל עבירות קלות בלבד). אולם, יחד עם זאת, נקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית בלתי-מבוטלת להוכחת המעשים המיוחסים להם, כמו גם ביחס לזיקה שבין מעשיהם לארגון הפשיעה. על כן, כך נקבע, המסוכנות הנשקפת מהם היא רבה.

10.      ביום 30.7.2013 הוארך בהסכמה מעצרם של שלושה מן הנאשמים בפרשה, ובהם המשיב 7, מעבר לתשעה חודשים ב-90 ימים (בש"פ 5359/13, השופט א' רובינשטיין). שאר הנאשמים התנגדו להארכת מעצרם. ביום 13.8.2013 קיבל בית משפט זה את בקשת המדינה גם לגבי יתר הנאשמים, ובהם המשיבים 8 ו-9, והורה על הארכת מעצרם ב-90 יום (או עד למתן פסק הדין) החל מיום 12.8.2013.

טענות הצדדים

11.     הבקשה שבפני מכוונת כאמור להארכת מעצרם של המשיבים ב-150 יום נוספים (או עד למתן פסק הדין בעניינם, אם כי האמת ניתנת להיאמר שאף המבקשת אינה מעריכה שפסק הדין עצמו יינתן בתקופה זו). המבקשת חוזרת וטוענת כי מסוכנותם של המשיבים עולה בבירור מן המעשים החמורים המיוחסים להם הכוללים עבירות אלימות שנעברו באופן שיטתי כחלק מפעילותו של ארגון פשיעה, דבר המלמד על מסוכנותם הטבועה של המשיבים לשלום הציבור, שלא קהתה עם חלוף הזמן ושאותה לא ניתן להפיג באמצעות חלופת מעצר. בא-כוח המבקשת הודה בכך שהמסוכנות המיוחסת למשיבים השונים אינה אחידה - בהצביעו על המשיב 7 כמי שהמסוכנות המיוחסת לו היא בדרגה הגבוהה ביותר.

12.      בכל הנוגע למהלך הדיונים בהליך העיקרי טוענת המבקשת כי אומנם חלו עיכובים בתחילת הדרך, אולם אלו נבעו בעיקר מבקשות שהגישו נאשמים שונים בתיק ומהחלפת הייצוג של חלקם. היא מצביעה על כך שבעת הזו החלה פרשת התביעה להתנהל בקצב מזורז (של 3 דיונים בשבוע), חקירתו הראשית של עד המדינה הסתיימה וקבועים בתיק מועדי הוכחות רבים לתקופה המבוקשת של הארכת המעצר. בהמשך לכך, מעריכה המבקשת שהתיק צפוי להתקדם בצורה משמעותית במהלכה של הארכת המעצר המבוקשת.

13.      המבקשת מסבירה כי ההארכה המבוקשת ל-150 יום משקפת את מורכבותו של המשפט מצד אחד ואת העובדה שנקבעו רבים מועדי הוכחות רבים בתיק לתקופת הארכת המעצר המבוקשת, כך שלא נדרש פיקוח "הדוק" של בית המשפט העליון על התקדמות ההליך בתקופה הקרובה, מצד אחר.

14.      המשיבים כולם מתנגדים כאמור להארכת מעצרם.

15.      המשיב 7 סבור כי התקדמות המשפט ערערה את ההנחה בדבר מעורבותו הנטענת בארגון הפשיעה (בשים לב לתוכן עדותו של עד המדינה). הוא מצביע על כך שחלקו בכתב האישום נסב על אירוע בודד. הוא עצמו, כך נטען, ויתר על חקירת מרבית העדים ועושה ככל שלאל ידו לניהול יעיל של עניינו, ובפועל נקלע למשפט ארוך ומורכב שלא בטובתו.

16.      המשיב 8 הדגיש במיוחד את ההבחנה המשמעותית בין המשיב 9 ובינו, מצד אחד, לבין שאר הנאשמים, ומשיב 7 בהם, מצד אחר, מבחינת חומרת העבירות המיוחסות להם, וכן מבחינת עברם הפלילי. המשיב 8 הוסיף והדגיש כי חחלק שלו ושל המשיב 9 במשפט הוא קטן, ובהתאם לכך, כבר החלטתו של השופט רובינשטיין בבקשה הקודמת להארכת המעצר כללה המלצה על מתן עדיפות לשמיעת העדים הנוגעים להם. לשיטתו, התביעה לא עשתה כן במידה המתבקשת. טיעון זה התמקד בכך שמלבד תחילת שמיעת העדות של עד המדינה, הזמינה התביעה כמה עדים מן הלווים הרבים שכתב האישום התייחס אליהם, להבדיל מן העדים המרכזיים נגד המשיב 8 .

17.      המשיב 9 העלה טענות דומות לאלה של המשיב 8, אך הדגיש ביתר שאת את ההבחנה בינו לבין הנאשמים האחרים (ובכללם המשיבים 8-7) - כמי שנעדר עבר פלילי לחלוטין. כמו כן, הדגיש בא-כוחו של המשיב 9 כי בעניינו מדובר בעבירות כלכליות שרף הענישה בגינן עלול בסופו של יום להיות נמוך מתקופת המעצר. לשיטת בא-כוחו של המשיב 9 מתבקשת בעניינו של מרשו, למצער, בחינתה של חלופת מעצר, ובהקשר זה ציין שיוכל להציע חלופות מעצר ראויות.